חידה מס' 490 חידתו של יוסי חייט: יום אחד, בשנותיה הראשונות של המדינה, אוסף חייל מצטיין לשעבר חבורת בכירים ובראשה נשיא המדינה בחדר. הוא מכבה את האורות, מסתכל לנשיא המדינה בעיניים ואומר לו: "אדוני הנשיא, בידיי מכתב אליך מנשיא ישראל". מי היה החייל? מיהם שני הנשיאים? ופתרונה: הרמטכ"ל לשעבר, יגאל ידין, מציג בפני נשיא המדינה, יצחק בן-צבי, את המכתבים שנתגלו במערות הרי יהודה, שעליהם חתום שמעון בר כוסבה (הלא הוא 'בר כוכבא'), נשיא ישראל. פתרון מפורט, כפי שנשלח על ידי יעקב אמיתי: בשנת 135 לספירה נפלה העיר ביתר בידי צבאותיו של אדריאנוס קיסר רומי, ומרד היהודים המכונה גם "מרד בר כוכבא" דוכא סופית. מכאן ל-1948: בארץ ישראל קמה מדינה יהודית ולמפקד הצבא התמנה רא"ל יעקב דורי. למרבה הצער, באותם ימים גורליים ממש סבל דורי מכיב פפטי חריף, הוא נפל למשכב והיה מרותק למיטתו במשך כמה חודשים. את תפקידו כמפקד בפועל של הצבא החדש, תפס בחור צעיר להפליא (בן 31) בשם יגאל ידין, שכיהן בתפקיד ראש אגף המבצעים במטכ"ל. עד שדורי החלים וחזר למלא את תפקידו הסתיימה למעשה מלחמת העצמאות, כך שידין שימש כמפקד צה"ל במהלך רוב ימי המלחמה. בנובמבר 1949 התמנה ידין באופן רשמי לתפקיד הרמטכ"ל, אותו מילא כשלוש שנים. בסוף 1952 השתחרר ידין מהצבא וחזר לאוניברסיטה העברית וללימודי הארכיאולוגיה, אותם התחיל לפני המלחמה. ההתקדמות של ידין באקדמיה היתה לא פחות מטאורית מאשר בצבא. תוך שנתיים הוא סיים את עבודת הדוקטורט שלו שעסקה במגילת "מלחמת בני האור בבני החושך", עליה הוא גם קיבל את פרס ישראל למדעי היהדות לשנת 1956. בשנת 1959 הוא קודם לדרגת פרופסור-חבר, בשנת 1963 לדרגת פרופסור מן המניין ושנה מאוחר יותר הוא נבחר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בסוף שנות החמישים התחילו להופיע בשווקי העתיקות בירדן קטעי תעודות שברור היה שמקורן במדבר יהודה. על חלק מהתעודות נמסר מקום גילויין המדויק (החלק הירדני דאז של מדבר יהודה), אולם חלקן תוארו כמגיעים "ממקור בלתי ידוע". הארכיאולוגים הישראלים הבינו שה"מקור הבלתי ידוע" אינו אלא השטח הישראלי של מדבר יהודה. המסקנה הייתה שהבדואים שמגיעים משטח ירדן ממשיכים לשדוד עתיקות בתחומי מדינת ישראל, וכתוצאה מכך ביקש דוד בן-גוריון מהרמטכ"ל חיים לסקוב להגביר את נוכחות הצבא באיזור כדי למנוע את המשך הביזה. תשובתו המפתיעה של לסקוב הייתה שאין להסתפק בהגנה, אלא יש לעבור למתקפה ולאפשר לארכיאולוגים הישראלים לגלות בעצמם את האוצרות שעדיין נשארו במדבר. כך, התנהל בשנים 1960-61 מבצע "מדבר יהודה" שנועד למטרה זו. מכיוון שהשטח היה נרחב, חולקה משלחת החקר לארבעה חלקים, כשבראש כל משלחת הועמד אחד מהארכיאולוגים הישראלים הבכירים באותה תקופה, על פי הוותק שלהם. הוותיק ביניהם היה פרופ' יוחנן אהרוני, שבחר לחפור במדרון הצפוני של נחל צאלים, השני בתור היה פרופ' נחמן אביגד, שבחר במדרון הדרומי של אותו נחל, והבא אחריו היה פסח בר-אדון שקיבל את נחל משמר. שלוש המשלחות הללו גילו ממצאים מעניינים משלוש תקופות: הכלקוליתית, הישראלית ומסוף תקופת בית שני. אולם בתגלית הגדולה מכולם זכה דווקא האחרון בחבורה, יגאל ידין, שהאתר שנותר עבורו היה נחל חבר, שנחקר כבר בעבר ולכן הציפייה לגלות שם דבר משמעותי היתה קטנה ביותר. למרבה ההפתעה, דווקא במערת האיגרות שבנחל חבר התגלו התגליות הארכאולוגיות החשובות ביותר שהתגלו אי פעם בארץ ישראל. לתדהמתם הרבה גילו החוקרים בתוך הכוכים בפאתי המערה שני ארכיונים מוסתרים בתוך נאדות עור. ארכיון אחד היה של אישה עשירה בשם בבתא והכיל את מסמכיה האישיים. ארכיון שני היה שייך לשני מפקדי גזרת עין גדי בתקופת המרד, יהונתן בן-בעיה ומסבלה בן-שמעון, והכיל לא פחוות מ-15 מכתבים שונים שנשלחו אליהם ממפקד המרד שמעון בר-כוסבא (אגב, האסמכתא לשמו זה האמיתי של בר-כוכבא הגיעה ממכתבים אלו ממש, בניגוד להשערה שהכינוי בר-כוזיבא הודבק לו לאחר כשלון המרד מכיוון ש"הכזיב"). לאחר שידין הנרגש גמר לפענח את המכתבים הוא מיהר לכנס את נכבדי הישוב, לא במקומו הטבעי לכאורה באוניברסיטה העברית, אלא בצריף העץ של הנשיא יצחק בן-צבי, וכפי שמספר ידין עצמו בספרו "החיפושים אחר בר-כוכבא": 'כעבור שבועות מספר, עם גלילת התעודות ופרישתן, זכיתי לספר עליהן לפני קהל קרואים בביתו של נשיא המדינה המנוח יצחק בן-צבי, ובהקריני על המסך שקופית של אותן ארבע לוחיות, קראתי בהתרגשות את השורה הראשונה: 'שמעון בר כוסבא הנסי על ישראל". והוספתי: "כבוד הנשיא, יש לי הכבוד להודיעך, כי גילינו חמישה-עשר מכתבים שכתב, או הכתיב, הנשיא האחרון של ישראל לפני 1,800 שנה"'. מקורות ופירוט נוסף: סיפורו של מגלה המגילות – יורם ויטיס – באתר קיבוץ דליה. פתרו נכונה (לפי סדר הגעת הפתרונות): יעקב נץ, ד"ר ישראל אברהמי, רענן קריב, רמי הורביץ, רפאל חתוכה מחשמונאים, ישראל ויסברוט מהוד השרון, אבינעם קלמה מרחובות, יעקב אמיתי מרחובות, עמוס גלעד מעין גדי, חמי ערמוני, תולי פילר, דוד עציוני מקיבוץ דן, גרי ויינר, שגיא ליבוביץ משדות ים, חנה כוכבי.